אני גוסטבו טרייבר, גוסטי. וזה הבלוג שלי.

בבלוג הזה אנסה לשלב רשימות שונות, שהן סוג של מאמרים, דעות שמידי פעם עולות לי לראש, , תרגומים וסיפורים אישיים. אולי יום אחד יתהוו הסיפורים לכדי ממואר. ככל שהבלוג יתמלא, אשקיע גם בסדר שלו, משהו שיהיה קוהרנטי ונעים יותר לעין. בינתיים אני שופך.

אז מי אני? הגעתי לארץ ממש מזמן, כשהייתי בן שבע עשרה פלוס, מבלי שידעתי עברית מלבד כמה מילים מיותרות שלמדנו בתנועה; כמו שלום ועכשיו.

מאז הספקתי ללמוד עברית, אך עדיין יש לי רגשי נחיתות לגביה, ומין צורך להבליט את העובדה שהעברית שלי גבוהה מהממוצע הישראלי. הנה, גם פה יש לי צורך כזה. מתישהו אדרש לטפל בצרכים האלה. היו ימים שיכולתי לומר שאני יודע חצי עברית; אלא שבינתיים שכחתי מחצית משפת אימי; אז למעשה ידעתי שפה אחת: חצי עברית וחצי ספרדית.

ואיך קוראים למי יודע שתי מחציות שפה? מהגר! וכנראה ההגירה שלי לארץ, ובשמה המכובס: העלייה, זה מה שעשה אותי, בדרך כלל לטוב. עניין השפה, העלייה לארץ, ההתאקלמות כאן, בירור סוגי הגעגועים, הרצון הזה להיות ישראלי, הם החומרים לסיפורים שלי. הגירה הוא חומר מאתגר לחיים, אך תמיד חומר טוב לספרות.

גם הרשימות שלי לא תהיינה עקביות, פעם דעה ופעם היפוכה, פעם בנושא פוליטי, ופעם על החיים האורבניים, פעם על האידיאולוגיה, ופעם על כסף.

מידי פעם אעלה רשמים בעקבות ספרים שקראתי, לא ביקורת כמובן, אבל כן, רושם טרי שצץ בעקבות קריאה.